׳אחת מתוך אחת׳
האלבום הרביעי של קובארי.

כל השירים נכתבו והולחנו ע״י אביגיל קובארי
עיבוד והפקה מוזיקלית: זיו זק
הוקלט באולפני מישמש

עיצוב עטיפה: סטס טוצ׳ינסקי

קודם כל תודה לקהל. לשחרר אלבום רביעי ולדעת שיש מי שמחכה בצד השני זה בסימן נס גלוי עבורי! השנה האחרונה (2020) דרשה אקסטרה מוטיבציה פנימית להמשיך להקליט, וההאזנה והפידבק שלכם נתנו לי אפשרות אמיתית ליצור ללא חשש. הלוואי והאלבום הזה יעניק לכם שמחה, חופש, נחמה, יפיג קצת בדידות ויצית השראה.

ללהקה המתוקה שלי: מאור אלוש, לירן פרידמן, איתי כפיר, שרון ברנטמן וזיו זק.
על חיבוק מתמיד שאתם עוטפים אותי בו,
על האווירה הכי נעימה, ביתית, מרימה ומצחיקה שיש איתכם. תודה שאתם ממלאים את השירים באופי שלכם- הדנ״א הכי מרגש. על הנתינה והתשומת לב שאני מקבלת מכם, חלומה של כל יוצרת.
ההופעות איתכם הם טרמפולינה.
ובאופן נקודתי-
שרון על הרוחב לב והקלילות בנכחות שלך. ואמאלה הכישרון העצום שנשפך ממך בלי מאמץ
פריץ על העין השלישית, והחוש השישי- הפידבק הספציפי והזווית האחרת שלך זה משהו נדיר, והם לא נותנים למוזיקה להירדם בשמירה.
מאור שאתה תמיד שם בשבילי. על המלודיות והאינפוט האסתטי שאתה מביא. אתה האיזון לכיעור שאני וזיו אוהבים מידי..אתה עוזר לי להרגיש בנוח עם ׳היפה והנעים׳. לא רק במוזיקה.
איתי כפיר על הפאן והסוואג שאתה שותל בכל מכה על התוף. על האור שאתה מכניס לחדר ולמוזיקה, הוא מדבק והוא גרם לשירים שלי לחייך.

נגנים אורחים נפלאים שהביאו עוד צבעים:
טל תמרי, קרן טננבאום, ספי ציזלינג, יאיר סלוצקי, נעה איילי, גדי פטר, דני שניידרמן, עדי גיגי, ניצן שגיא
לדניאל אנגלסטר על ההקשבה והייעוץ המוערך והאוהב
לרונן הלל על דרך נוספת יחד, מיקס ומאסטר יפיפיים.

למשפחה שלי חנה, תום, אלישבע, יונתן ושמחה
שעם כל אלבום אתם יותר ויותר בפנים, בתמיכה, באמונה, בייעוץ- גם כשאני מביכה אתכם, וגם כשהשירים לא תמיד שמחים. על ׳הפרייה הדדית׳ (כמו שאבא אומר) בלתי פוסקת! מזל שיש על מי ליפול אחורה.
ובמיוחד לאמא, האמנית הראשית - על הכתיבה החד פעמית שלך שמחלחלת בתוכי, על החשיבה היצירתית והמעמיקה שלך שמפתחת אותי. שאת מתייחסת אליי כמו לאמנית.

לאהוד איתן, א״א שלי,
הסיבה שהאלבום הזה נפתח בקול של ילדה מאוהבת ומתלהבת, היא אתה.
תודה שאתה נותן לי לנצל את הכישרון שלך בכל עת לקליפים ותמונות- האמנות שלך כבר עמוק במוזיקה שלי וזו ברכה מטורפת
תודה על שיחות בסיבובים בעיר בהן אתה מבהיר לי כמה זה פשוט, מובן מאליו וראוי, שנמשיך ליצור.
״חששתי שלעולם כבר לא תגיע״. (׳עוגן׳, מיה טבת דיין)

ולזיו זק שותפי היקר.
תודה שאתה מראה, מסננת וקונטרה שאין כדוגמתן.
אתה החבר הכי טוב של השירים שלי, זה שאומר להם ׳יאללה קומו! שימו בגדים! בלי פרצופים, קדימה! קצת מאמץ! תאמינו בעצמיכם! ומי שאין לו פזמון שיחזור הביתה ויחשוב קצת על מה שהוא עשה!״
תודה על ההשקעה האינסופית- ברצון להתעלות על עצמינו בכל אספקט, על החידוד, על היחס המוקפד מחד, ועל האפשרות להישאר תמימים ופשוטים מנגד,
ושאתה כל הזמן מחזיר אותנו למקורות- האהבה הטהורה ליצירה.
כל זה, בזכותך.